ברכות אוהבות מכל הנשמות בתחנה זו, כאן Matthew. כמו במסר הקודם, קודם אדבר בשם עצמי, על אותו מסר. ע"י ההסבר מדוע הוא הועבר זמן ניכר לאחר שהמטוס נעלם, אולי נתתי את הרושם שרק אני ביקשתי מאשתר לספר לכם על זה, וזה לא המקרה—הבקשה נעשתה על ידי כל הנשמות כאן, היכן שרק הרטטים הגבוהים ביותר של אמת יכולים להיות רשומים ולהישלח הלאה באופן טלפתי.

כל כך היינו רוצים שהמשפחות המיוסרות ידעו שיקיריהם בריאים ושלמים בעולם הדומה לשלכם במובנים מסוימים, הרבה יותר טוב באחרים!  אם אתם מכירים מישהו מהאנשים האבלים האלה, שיתוף מה שאשתר אמר על כל מה שנעשה כדי להפוך את החיים נעימים ונוחים באותו עולם יכול לתת להם מידה של נחמה. זה לא יסיים את ההתאבלות על אובדנם, אבל זה יסיים את החזיון המזעזע של האנשים האהובים עליהם מתים במים קפואים והספקולציות שצוות או חלק מהנוסעים חטף את המטוס.

באשר למקום הימצאם העובדתי, מידע מסויים ממקורות מחוץ לכדור הארץ שונה באופן משמעותי מהמידע של אשתר, כולל מסר שיוחס לו, אשר כמה קוראים שלחו לאמי. תמצית שאלותיהם היא: לאיזה אשתר אנחנו יכולים להאמין? אמי שאלה אותו איך לענות, ולבקשתו, כללנו את מה שהוא אמר לה:

סוזי, זה לא באחריותך "ליישב" את שתי הגרסאות, כפי שכמה אנשים מבקשים ממך לעשות. המידע שנתתי לך ואת קיבלת באופן ברור הוא מה שקרה—אלו הן העובדות מהרגע הראשון של ההצלה שלנו דרך מה שנעשה כדי לקבל בברכה את פני האנשים על המטוס ולספק עבורם כל צורך באותו עולם. אינני רוצה לזלזל במתקשרת של המסר האחר, אבל זה לא ממני. אני מבין שהיא מאמינה שזה היה, אבל מקור אחר יצר את הטענה השקרית וייחס אותו אליי. אלו הם זמנים שבהם אמיתות יוצאות לאור ומה שאמרתי לך הוא האמת.

אשתר דן איתנו גם בתגובות אחרות למידע שלו, ואנחנו יודעים שהכותבים אינם לבד בתהיות לגבי ההצלה והעברת המיקום. יש לנו את אותו הידע שלו ויכולנו לענות לכל הנושאים שנשאלו; עם זאת, הוא מבקש להגיב לשתי תגובות שהוא ביקש מאמי להקליד קודם, ואנחנו שמחים להיענות לבקשתו שנענה לכל השאר.

אם חוזי הנשמה של האנשים במטוס לא כללו את המעבר לעולם אחר כמו שאשתר אמר, למה הוא החליט לאשר לחלק מהצוות שלו "להיכנס" ולעשות זאת?

אשתר אמר: "אף אחד מחוזי הנשמה של הצוות והנוסעים לא כללו הרפתקה כזו, אבל הם גם לא כללו מוות באותו זמן. "איך זה בכלל אפשרי? איך מישהו יכול לחוות משהו שלא כלול בחוזה שלו? וזה לא סטייה קטנה אלא סטייה גדולה, ענקית מחוזה הנשמה. לא רק לאדם אחד , אבל ל 239 אנשים. וגם לשבש את החוזה של אנשים אחרים שאיתם היו להם הסכמים (כמו קרובי משפחה). כמו כן, מדוע מדריכי הנשמה של כל האנשים האלה לא התערבו מלכתחילה, ומנעו מהאירוע להתרחש, אם זה לא היה חוזה הנשמה? אני מוצא את זה מאוד מטריד, כי זה מרמז על כך שהחוקים האוניברסליים נפרצו כאן.

זה אשתר . במסר הראשון שלי דברתי על מה שחשבתי שיהיה המעניין ובעל החשיבות הרבה ביותר עבורכם—פרטים על ההצלה וקבלת הפנים והאירוח שניתן לאנשים על המטוס. עכשיו אני רואה שיכולתי לספק מידע אחר, ואני מברך על ההזדמנות להוסיף על מה שאמרתי קודם.

ראשית, בהתייחס לאמירה שלי "במקרים כאלה, אנו מוסמכים להתערב," לא היה לי חלק באישור ההחלטה. זה אף פעם לא בסמכותו של אף אחד מחוץ לכדור הארץ להחליט מה לעשות במצב חירום שבו התערבות יכולה להציל את חייו של תושב כדור הארץ או כל כוכב לכת אחר. תמיד במצבים האלה, זה חוזה הנשמה המקורי או המתוקן, קובע מה ייעשה משום שרק הנשמה יודעת איזו התנסות תגביר את התפתחותה.

 

כאשר חוזה הנשמה אינו כולל מוות במצב קטלני קרוב, זה ללא ספק שאישור יכול להינתן כדי להציל את חייו של האדם. אם למישהו שנמצא במצב כזה יש חוזה שכולל מוות באותו זמן והנשמה רוצה שהחיים הפיזיים יימשכו, היא עותרת לתיקון תנאי זה. העתירה נדונה ברמת נשמה עם כל המנהלים המעורבים בהסכם טרום לידה לשיתוף בתקופת החיים. אם מי מהם לא מסכים עם תיקון החוזה כפי שהנשמה העותרת מבקשת—וברמה זו, הכל נעשה על בסיס אהבה—אנחנו אף פעם אפילו לא יודעים על זה. כאשר יש הסכמה פה אחד, ההחלטה מועברת בתדר מסוים ללשכה אוניברסלית מרכזית, שמודיעה לצוות שברשותו יכולת סיוע הקרוב ביותר לאזור המצוקה והם פועלים באופן מיידי. כל התהליכים האלה קורים תוך שניות במושג הזמן שלך.

זה מאוד נדיר שלא הצלה ופינוי ולא מוות בזמן הוא חלק מחוזה, כאשר מספר כה גדול של אנשים נמצאים באותו המצב בכל מקום ביקום הזה, אבל זה המקרה של האנשים שבמטוס המלזי. מניסיוני, זה לא רק נדיר, זה ייחודי.

כאשר הבעיות של המטוס התפתחו כמו אבני דומינו נופלות ונהרסות כל המערכות נדרשו לשמור על המטוס בשליטה, אנשי צוות והנוסעים ידעו שסיכוייהם לשרוד היו אפסיים. ברמת נשמה הם ידעו שיש להם ברירה: מוות אם המטוס יתרסק—וזה היה קורה ללא התערבות—או חיים על פלנטה אחרת. בשלב זה הבחירה פה אחד הייתה חיים, הצעדים לתיקון חוזיהם היו בהתאם, וכל המנהלים הסכימו. המידע הזה נשלח ללשכה והאישור לבצע את ההצלה נמסר לצוות שיכול היה להתמודד עם זה. אם מישהו במטוס הזה היה בוחר ברמת נשמה למות במקום ללכת לפלנטה אחרת, מוות היה מתרחש במקום, בנסיבות טבעיות,  והאדם היה מועבר לנירוונה.

אינני יודע אם "מדריכי נשמה... ומנעו מהאירוע להתרחש" פירושו מניעת הבעיות של המטוס או מניעת ההצלה והפינוי. שום דבר שיצור פיזי היה יכול לעשות היה יכול למנוע את האפשרות הראשונה וכל מי שהיה על המטוס בחר באפשרות השנייה. שום דבר שנעשה עבורם היה הפרה של כל חוק על אוניברסלי—להיפך, זה כיבד את החוק האוניברסלי שלהחלטות ברמת-נשמה יש קדימות על פני כל שיקול האחר.

Matthew, אני מקווה שזה מפיג חששות מדוע "התערבנו," ואני מודה לך על מענה לכל השאלות האחרות.

תודה לך, אשתר. לפני שאדבר עבור כל הנשמות כאן, אתייחס לשאלת הקוראים ששאלו כיצד מהתחנה שלי אשר נמצאת ברצף הנצחי, אני יכול לקבוע כמה זמן ליניארי חלף בין היעלמותו של המטוס לבין שאלתה של אמי על זה. השאלה שלה כללה "לפני שלושה ימים," אבל גם אם זה לא היה, הזמן היה במחשבות שלה וזה היה המקור למודעות שלי.

השאלות הבאות נבחרו משום שהתשובות יתנו תובנה הברורה ביותר לגבי אירוע זה, ובמקרים מסוימים, ניתן יהיה ליישמם על מצבים אחרים גם כן.

אשתר אמר שגם מוות וגם העברה לפלנטה אחרת לא היו בחוזי הנשמה של הנוסעים. אני התרשמתי ששום דבר לא יכול לקרות, אם הוא לא קיים בחוזי הנשמה שלנו. אם זה היה כך, החיים בעולמכם היו יכולים להיות אידיאליים במקום קרוסלה קרמאתית. החוזים נעשים לפני הלידה ונשכחים מייד לאחר הלידה—אלו החלטות רצון חופשי שנעשות במודע במהלך תקופת חיים שמובילות להתרחשויות שיכולות להשתנות ב-180 מעלות ממה שיש בחוזה הנשמה.

למה האנשים במטוס לא הועברו לחללית והוחזרו לכדור הארץ? העברה אווירית בגובה "נשימה" לא יכולה הייתה להבטיח את ההישרדות של כולם על המטוס. לא פחות חשוב, מערכת שמירת הלחץ  של כלי הטיס דורשת מנגנון נשימה מיוחד לגופים בדחיסות נמוכה יותר מאשר של הצוות, וכלי הטיס לא הייתה מצוייד עם מנגנון מספיק לכל מי שהיה על המטוס. צוותים בשמים שלכם משתמשים בטכנולוגיה שלהם בדרכים רבות שהוזכרו במסרים רבים; במקרים שבהם הם מורשים להציל אנשים בנסיבות חמורות, אבל זו לא המטרה העיקרית של הנוכחות שלהם. וכפי שציין אשתר, הצורך להכיל כל כך הרבה אנשים באותו מצב חירום—במקרה זה , 239 —הוא נדיר ביותר.

כמובן שאני שמח שהאנשים במטוס המלזי ניצלו, אבל אני לא מבין למה הם קיבלו את  סיוע יוצא הדופן הזה וכל כך הרבה אחרים נשארים לגווע בהתרסקויות מטוסים. האם זה בגלל שהם בחרו בחוזי הנשמה שלהם למות ככה? בחוזים יש מידה מסוימת של גמישות באשר לסיבה, או המקור, של התנסויות נבחרות, כולל מוות. כשאנשים מתים בהתרסקות מטוס, זה בגלל שהם סיימו את הבחירות שלהם לאריכות ימים לתקופת החיים ומוות מגיע בפתאומיות ב"תאונה." עם זאת, זה יכול לקרות בערך באותו הזמן באמצעים שונים כגון תאונת דרכים או פגיעה קטלנית בנפילה או להיקבר במפולת—אחד מאלה גם ימלא את ההוראה של החוזה לסיום החיים בפתאומיות ו"בטעות". בגלל בחירות חוזה ישנם אנשים שמתים באותו האירוע שאחרים שורדים בו.

אנא אמרי ל Matthew לבקש מאשתר לשים כמה חלקי מטוס שיימצאו כך שהמשפחות שבורות הלב יוכלו לקבל סגירת מעגל. אשתר מבין בדיוק כמונו את החמלה שבבסיס בקשה זו, אך ישויות אור מסייעות מתוך האמת של כל עניין.

למה חוצנים לא השתמשו בטכנולוגיה ברמה הגבוהה שלהם כדי לתקן את המטוס בזמן שהוא היה באוויר במקום לקחת אותו לפלנטה אחרת? הטכנולוגיה על סיפון החלליות שלהם היא אכן מתקדמת, אפילו מעבר לתיאורי המדע הבדיוני שלכם, אבל היא לא נועדה לתקן תקלה במערכות של המטוסים שלכם. אנלוגיה מתאימה יכולה להיות שלטלפון הסלולרי שלכם יש יכולת לתקן תקר בגלגל.

תהיתי אם לאנשים במטוס יש כל זכר לחיים שלהם על פני כדור הארץ בעת שהועברו לפלנטה האחרת. כן, יש להם. שום דבר שהם חוו במהלך הזמן שלהם על כדור הארץ לא נשכח יותר מאשר אם הם עדיין היו חיים שם. החיים בעולמם החדש שונים, כמובן, אבל כך קורה גם בחיים על כדור הארץ, כאשר מתרחש שינוי משמעותי.

האם אשתר יכול  לתת את שם הגלקסיה והפלנטה אליהם הועברו האנשים האלה? Andalusa היא בגלקסיית שביל החלב שלכם, הפלנטה הקרובה ביותר למערכת השמש שלכם, אשר דומה לכדור הארץ בדרכים שהוא ציין במסר הראשון שלו.

מדוע לא נלקחו האנשים במטוס לכדור הארץ החלול (הפנימי) (*) כך שיוכלו לחזור אל פני האדמה ולהתאחד עם משפחותיהם? תושבי כדור הארץ הפנימי יצרו ערים וכל תנאי החיים ברמות רטט גבוהות יותר מאשר שהתושבים שעל פני האדמה יכולים להיכנס וגופיהם יישארו בחיים. אם התושבים של פנים כדור הארץ רוצים לעלות אל פני השטח, הם מתאמים מחדש את כיוונון הרטטים שלהם; לגופיהם של התושבים על פני האדמה אין את היכולת הזו בגלל שעם כמה יוצאים מן הכלל, האוכלוסייה שלכם לא הגיעה לרמה כזו של מודעות הכרתית ורוחנית.

האם  היו יכולים האנשים על הטיסה הזו להפוך למצב של לא חומר (dematerialized) ומאוחר יותר להפוך שוב לחומר rematerialized)) במקום בטוח על פני כדור הארץ? לא. כאשר התהליך הזה נעשה— ולעתים קרובות הרבה יותר ממה שאתם עשויים לחשוב—בהצלתם של אנשים על ידי המלאכים השומרים שלהם, שהם נשמות של אור רוטט ולפעמים צריך לקרוא לסיוע מלאכי נוסף, זה מצב שונה מאוד כאשר אנשים ניצלים על ידי יצורים פיזיים.

אשתר אמר שהם לקחו את המטוס למימד גבוה יותר. האם זה אומר שאותם אנשים על סיפון טיסה 370 עלו למימד גבוה יותר, אולי למימד חמישי? "מימד" במסר של אשתר מתייחס למיקום—כלומר, למימד שמעבר לנתיבי הטיסה של כדור הארץ—ולא למצב התפתחות מודעות ופיזית שמציינת התעלות אישית. עם זאת, הנשמות על הטיסה הזו התקדמו מבחינה זו, כי הן בחרו ללא פחד לחוות את החיים בעולם חדש ומוזר.

למה לא שמו את המטוס על הירח עם אספקה לאנשים עד שהם היו יכולים לחזור לכאן? לשים אותם על הירח לא היתה אפשרות. גם אם אפשר היה להנחית את המטוס ללא פגע בתנאים השוררים שם, המצב המסוכן שהוא היה בו לא יכול היה להבטיח את השלמות המבנית שלו לכל אורך זמן שהוא והאנשים שעליו לא היו יכולים לשרוד באטמוספרה של הירח. גם אם המטוס היה נותר ללא פגע, חמצן לא היה מספיק עד שהיה ניתן לספק תחבורה חזרה לכדור הארץ.

אשתר אמר שאחרים כבר חולצו ונלקחו לפלנטה זו. מי הם ולמה הם היו זקוקים להצלה? אושרו מקרי הצלה לאנשים במטוסים קטנים או בסירות באזור שאתם קוראים לו משולש ברמודה כאשר הכוח רב עוצמה של מערבולת האנרגיה (וורטקס) גבר על מערכות הבקרה של כלי התחבורה שלהם. מאותה הסיבה, חילוצים התרחשו בכמה מערבולות אנרגיה עוצמתיות אחרות על פני כדור הארץ. האסטרונאוטים בצ'לנג'ר חולצו ממעבורת החלל לפני שהיא התפוצצה—בגלל שהם היו לבושים ב"חליפות חלל", העברת האוויר הייתה אפשרית. התפיסה בעולמכם הייתה שאף אחד לא שרד את הפיצוץ, כך שגם ברמת ההכרה וגם ברמת הנשמה, צוות המעבורת בחר ללכת לפלנטה זו ולחיות  את הוראות החוזה השונות שלהם בנוגע לתוחלת חיים.

איזה סוג של פלנטה זו? האם זו פלנטה במימד רביעי או חמישי ואיך אפשרי עבור האנשים האלה להתקדם כל כך מהר מחיים במימד שלישי ולחיות במישור גבוה יותר כאשר כל יתר עובדי אור שכמונו צריכים לסבול ולחכות, לחכות ולחכות עוד קצת? הפלנטה קרובה לקצה הגבוה של הדחיסות של מימד רביעי במיקומה; ובהתפתחות רוחנית והכרתית, רוב תושביה נעים בין דחיסות של מימד שלישי גבוה לרביעי גבוה, עם מספר קטן בחמישי ואפילו פחות בשישי—כל מי שהיה על המטוס המלזי נמצא בטווח זה. עובדי אור בוחרים להיות היכן שהם נמצאים לא רק לתרום אור לכדור הארץ ולאוכלוסיה, אלא בעשותם זאת הם מקדמים מצב התפתחות הנשמה שלהם. בבקשה אל תחשבו במונחים של החזקת מעמד והמתנה, אלא בצורות חיוביות, כגון לחשוב על הטוב שהבאתם לחייהם של אחרים ומה שהם תרמו לשלכם.

אנחנו תמיד שומעים שהמקור נמצא בכל הדברים בכל מקום, שאין מקום שהוא לא נמצא ושהוא בשליטה מוחלטת על הכל. הוא עושה ניסים כל יום. איך במקרה זה, שזה לא היה זמנו של אף אחד על המטוס למות, הוא לא יכול היה רק "לתקן" באופן מיידי כל מה שהשתבש במטוס ולגרום לו לנחות כפי שהיה אמור לנחות? כשביקשנו מאלוהים—המקור של כל מה שקיים ביקום הזה—מה שהוא רצה שנספר לכם, הוא אמר שהוא יעשה את זה בעצמו.

זה אלוהים אומר, אני שמח לעשות זאת. ילד יקר שלי—כל ילדי היקרים—לפני זמן רב הנעתי את היקום שלנו והתחלתי עם כמה חוקים כדי שיפעל בצורה חלקה. מאז דבקתי בחוק של הבורא שיש לכבד את הרצון החופשי של כולם לא משנה איך הם בוחרים להשתמש בו—כך שאתה רואה, אני לא "בשליטה מוחלטת על הכל."

ואני מאציל את תפקיד ה"ניסים" לקרות כשהם אמורים. מיליארדים משליחי—אתם קוראים להם מלאכים או מדריכים רוחניים או חוצנים טובים—עושים עבודה טובה בזה, כך שאני נשאר מחוץ לדרכם ומתמודד עם דברים כמו שמירה על גופים שמימיים במסלול ועל היקום באיזון. גם אני בוכה עם כל ילדי שבוכים, אני מרגיש את השמחה של מי ששמח, ואני תמיד ממטיר על כל נשמה ונשמה במשפחתינו הגדולה אהבה ללא תנאי. כולנו יחד בזה לנצח, אתם יודעים—בוא נעשה זאת באהבה הדדית.

Matthew, זה אומר הכל.

תודה לך, אלוהים.

למה לא להנחית [את המטוס] על אדמה חקלאית ליד היעד באזור מתורבת עם אוכל ומים (ואנשים כדי להציל אותם) בהיכון?  במיקום של כדור הארץ ברטטים החלשים יותר של הדחיסות הנמוכה של מימד רביעי, צוות ההצלה לא יכול היה לתמרן את המטוס לעמדת נחיתה בודאות מוחלטת שהוא לא יינזק עוד יותר ויגרום לפציעות חמורות או מוות לאנשים על המטוס. הפלנטה אליה נלקחו האנשים היא בדחיסות גבוהה של מימד רביעי שבה רטטים קלים יותר, או חזקים יותר, מבטיחים נחיתה רכה יותר ובטוחה.

 

אנו עובדי האור מחזיקים את המשפחות האבלות במדיטציות שלנו, אבל זה לא מספיק. אני זוכר מסרים שבהם Matthew מדבר על איך מחשבות ורגשות, כמו חרדה, עצב, בדידות וכן הלאה פולטים רטטים נמוכים יותר. אבל מה לעשות אם אלו הרגשות שלי על מצב הדברים בתוספת האשם שאני יודע מה קרה עם המטוס הזה ועם כל האנשים שעליו ובני משפחותיהם לא יודעים? חמלה ואכפתיות לא חייבים להיות מלווים ברגשות עם רטטים נמוכים, והידיעה שהם לא עוזרים למשפחות האבלות תעשה את זה קל יותר לשנות את הרגשות שלכם על מה שקרה. דמיינו באור-זהוב לבן קהל שאתם "מציינים" כמשפחות האלה ותחושו שאתם גם בתוך האור הזה—שאיפה פנימה של הרטטים המרפאים שלו תקל על ליבכם והכרתכם ותפיג רגשות שליליים. שמחה שהאנשים שהיו על המטוס חיים בעולם טוב תחליף את האשמה שאתם יודעים את זה ובני משפחותיהם לא. אנחנו מכירים את קשת הרגשות ומציעים הצעות אלה משום שחווינו את האפקטיביות שלהם.

האם אתה יודע אם יש שריד פיזי של המטוס שעומד להימצא? המטוס התאיין אחרי שכל האנשים ירדו, כך שכל פסולת צפה שתזוהה כחלקים של מטוס זה יהיה טעות.

Matthew אמר שחוצנים מדברים עם מנהיגי העולם שלנו. אם הם מדברים על [ההצלה], אנשים יראו שהם כאן כדי לעזור לנו. זה יזרז את הנחיתה ההמונית שאנחנו כבר מחכים לה. כל ישויות האור ביקום הזה היו רוצים שזה יהיה כך, אבל מסיבה טובה המנהיגים הנבחרים שלכם מסתייגים מלהיות גלויים—רוב האוכלוסייה שלכם יחשבו שהם משוגעים. תארו לעצמכם את הכאוס כשההמון ידרוש את התפטרותם של המנהיגים ואת החגיגה של מתנגדיהם הפוליטיים; ובאופן פוטנציאלי את הפראות של שוקי מניות, קנייה "היסטרית" של מזון וצרכים חיוניים אחרים, וחברי מיליציות פועלים באלימות. עד שעולמכם יהיה מוכן לקבל זרים עם הופעה יוצאת דופן, תעלומת היעלמותו של המטוס תיפתר "באופן הגיוני".

אם לפלנטה ההיא יש עולם רוח משלה, האם האנשים יגיעו לשם כשהם ימותו או שהם יכולים להגיע לנירוונה ולהתאחד עם יקיריהם? זוהי האנרגיה של קשרי אהבה שמאחדת נשמות, ומפגשים יכולים להיות בעולמות רוח באותם רמות רטט בכל מקום ביקום הזה. זה אותו הדבר כאשר אנשים עוברים מנירוונה לתקופת חיים פיזיים חדשה על פני כדור הארץ או במקום אחר—במצב של שינה, יש להם מפגשים עם יקירים באשר הם ברוח או בעולמות פיזיים עם רטטים תואמים.

אני תוהה מהם השיעורים שתאונה זו חשפה בפני העולם, מלבד השאלות שכולנו נשארו איתן. חקירות לשיפורים אפשריים בכל המערכות בתצורה של מטוס זה, אמצעי אבטחה ודפוסי החשיבה של אנשי צוות יבואו מגורמים רלוונטים. שיעורים מופנמים יבואו מהעצמי. ידיעה שזמן עם אנשים שאתם מעריכים יכולים להסתיים בכל רגע, להישבע שלא לבזבז אותו במחלוקות או ברוע לב יהיה לקח ראוי מהחוויה קורעת-לב עבור בני המשפחה והחברים של האנשים שהם מאמינים שהם מתו.

אני יודע מה זה לאבד משפחה וחברים קרובים ואני מדבר באמפתיה, לא בחוסר רגישות לרגשותיהם של האנשים שחייהם הם המושפעים ביותר מהיעלמותו של המטוס. אני לא מבין למה זה קיבל כל כך הרבה יותר התעניינות בעולם מכל דבר אחר שקרה מאז 11 ספטמבר 2001. כל יום ויום ב12 וחצי השנים מאז הטרגדיה ההיא, אלפים מתו מרעב או מחלות הנגרמות על ידי תנאי חיים נוראיים. כל אותם אנשים גם הם היו יקרים למשפחותיהם, אז למה הם לא קיבלו יותר תשומת לב? איזה סוג של עולם נותן לחיפושים אחר חלקים של מטוס כל כך הרבה יותר חשיבות מאשר לעשות משהו בקשר לתנאים שלוקחים את חייהם של מיליונים בכל שנה? מתי תהיה מספיק אכפתיות לגבי מקרי מוות הכואבים והמיותרים האלה כדי למנוע אותם? אני מקווה שתענה על שאלותיי, אבל אבין אם לא תוכל.

בלב מלא אנו חולקים את רגשותיו של הכותב, לתת תשובות כנות ומספקות לשאלות זה לא כל כך קל. אנו אומרים ללא שיפוט, מעבר למתן למשפחות ראיות וסיום למצב הטראומטי הזה, החיפוש חסר תקדים לחלקי מטוס הוא סימבול לצורך של החברה שלכם כדי לייחס אשמה כך שתביעות משפטיות תוכלנה להתקיים, וכאן יש כמה מאות של אנשים להתמודד איתם. יש ניצולים במקרים של אנשים שמתים מדי שנה מרעב וממחלות הנגרמות על ידי תנאי חיים מצערים אך להם אין ייעוץ משפטי או תקשורתי, והם מונים מיליונים רבים. זוהי לא אדישות, אלא תחושת חוסר אונים לשנות את מצב מסיבי כזה שהוא השורש של ההמשכיות שלו.

בהדרגה השקפה זו משתנה. אלפים מקדישים את חייהם להקלת התנאים הנוראיים באזור, אחרים מדברים בקול רם יותר על מצוקתם של מיליונים רבים אלה, רבים תורמים כסף כדי לממן את מאמציהם של אלה שמספקים טיפול רפואי, מים נקיים, מזון ומחסה בסיסי. העובדה שמשימה כזו קשה לא יכולה להיות מטופלת במהירות מציעה הזדמנות כפולה: נשמות הנמצאות בנסיבות נואשות אלה מתנסות במה שהן בחרו כדי להשלים שיעורים קארמתיים בדחיסות של מימד שלישי ולהתפתח מבחינה רוחנית ותודעתית, והחברה שלכם יכולה להתלכד כאיש אחד כדי לרומם את חייהם של אלה הסובלים.

העמידה האיתנה שלכם באור מחזקת את התנועה לכיוון אותה התלכדות, ואור המוקרן לכדור הארץ מתרבויות אחרות מסייע במאמציכם לשנות את עולמכם. חישבו על השינויים מרחיקי הלכת שהשגתם במהלך השנים האחרונות! שינויים מגיעים הרבה יותר לאט באזורים מסוימים מאשר באחרים, ורוממות חייהם של מיליונים רבים—מיליארדים—היא אחת המשימות העצומה ביותר. אבל זה ייעשה, כי עובדי אור על פני כדור הארץ והמוני אחרים, שעוזרים מחוץ לכדור ארץ לא יפסיקו עד שכל הנשמות בעולמכם יחלקו את השפע של מתנותיו של אלוהים.

_____________________________________

 

(*)Hollow (Inner) Earth - כדור הארץ החלול מתוך ויקיפדיה:

כדור הארץ החלול היא היפותזה הגורסת כי כדור הארץ הוא חלול בכולו או מכיל בתוכו חלל תת-קרקעי גדול. התאוריה הוכחה כלא נכונה ואיננה נתמכת על ידי ראיות מדעיות. ההבנה המודרנית של מבנה כדור הארץ גרמה לקהילה המדעית לבטל לחלוטין את הרעיון החל מהמאה ה-18. הרעיון של כדור הארץ החלול מצוי בפולקלור של עמים שונים, בספרות מדע בדיוני ובתאוריות קשר.

הראשון שהגה מודל מדעי של כדור הארץ חלול היה האסטרונום אדמונד היילי. היילי הציע שייתכן שבתוך כדור הארץ יש כמה כדורים חלולים המוכלים זה בתוך זה וגז ממלא את החללים ביניהם. כל כדור פנימי מסתובב באופן עצמאי ויש לו קטבים מגנטיים משלו. המודל של היילי נועד לפתור סטיות לא מוסברות בשדה המגנטי של כדור הארץ.

ישנה טענה נפוצה שלאונרד אוילר הגה מודל של כדור הארץ חלול, כשבפנים כדור הארץ ישנה שמש פנימית במרכז וישנו עולם שלם המתקיים בחלקו הפנימי של קליפת כדור הארץ. עוד נטען שבקטבים ישנם פתחים המאפשרים מעבר בין העולמות. אולם אין שום רמז למודל שכזה בכתביו של אוילר, ואוילר אך הניח שכדור הארץ מלא מפנים בחישובים שביצע. ייתכן שהמקור לטעות בפרשנות שגויה של ניסוי מחשבתי אודותיו כתב אוילר, שעסק בשאלה מה היה קורה אילו היה נחפר פיר מקצה אחד של כדור הארץ, דרך המרכז, עד לקצה השני. גם במאה ה-20 היו שטענו שכדור הארץ חלול, בסתירה לממצאי המדע, ודבריהם מסווגים כפסבדו-מדע. ;ספרו 'מסע לבטן האדמה' של הסופר הצרפתי ז'ול ורן, מתאר מסע למרכז כדור הארץ ומציג למעשה עולם בדיוני בו כדור הארץ אכן חלול.

______________________________________

אהבה ושלום