מסר של  Matthew Ward מיום 2 בספטמבר 2013

סוריה

ברכות אוהבות מכל הנשמות בתחנה זו, כאן Matthew. ציינו קודם לכן, שכדור הארץ נמצא ברמת אנרגיה שמקדמת קיצוניות חיובית ושלילית בהתנהגותם של יחידים. לאורך הדרך עד לנקודה זו במסע ההתעלות, חוסר מנוחה עולמי גדל כאשר אנשים הגיבו לתחושת דחיפות גוברת לפעול על פי מחשבותיהם ורגשותיהם.

זה היה המניע מאחורי מה שאתם מכנים אביב ערבי, וזה מה שגרם למלחמת האזרחים של סוריה להיות במרכז הבמה העולמית. זה שאחינו ואחיותינו בארץ זו משמידים אחד את השני הוא עצוב מאד עבורנו, כפי שהוא לכם—כל אחד מתרגש מהקטל וממצוקתם של מיליוני פליטים. מצב הומניטרי זה במימדים חמורים יצר את הדילמה הגדולה: האם למדינות אחרות יש מחוייבות מוסרית להתערב? האם התערבות זו  תסלים את הלחימה עד כדי מלחמה בינלאומית?

ממשלות אשר יש להן את הכוח להתערב באופן צבאי רואות את המעורבות מנקודות המבט האלה, כמו גם מודעות לכך שהבעיות הפנימיות שלהן דורשות טיפול והאזרחים שלהן עייפים ממלחמות. מנהיגים אלה לא יודעים שהאיפוק שלהם בנקיטת פעולה הינו מעבר לשיקולים אלה או שהלחימה בסוריה הינה מעבר למה שנראה—כולם בעולמכם מושפעים מזרימת האנרגיה.

ככל שהדבר עשוי להישמע קר רוח , מלחמה זו היא תוצאה של אנרגיה שהופעלה לפני זמן רב ופריצה לזרימה זו הייתה חיונית—עם זאת השימוש בנשק כימי עשה זאת לא מוסרית,. אנחנו לא מוחלים על טירוף זה! אנו אומרים לכם שהאנרגיה האינטנסיבית שהושקעה על ידי שני הצדדים במלחמה זו הייתה צריכה להיות מופסקת, לשבור את המומנטום שלה קדימה, כך שהמאבק יכול היה להתחיל להתפוגג ולהפסיק את המסלול האנרגטי שלו.

אם ניתן לומר, כי גם במצב מצער כמו זה, אפשר לראות בזה את הצד החיובי (תרגום של הביטוי: יכולה להיות בזה בטנה של כסף), והוא זה: עולמכם כל כך הזדעזע מנשק כימי שהורג אנשים חפים מפשע, שלעולם לא יקרה מצב כזה שוב על פני כדור הארץ.

בגלל שהאנרגיה נעה לכיוון ש"מאכילים" אותה, זה אינו מועיל להשקיע אנרגיה בניתוח יומיומי של המצב בסוריה או בהשערות לגבי מה שנעשה למי על ידי קבוצה זו או אחרת. מה שישרת הרבה יותר טוב את העם הסורי ואת עולמכם היא האנרגיה של תפילות לריפוי של נשמות דואבות, לשלום שיבוא באמצעות משא ומתן, ולפיוס בין הקבוצות השונות לגמרי, שמילאו את תפקידן.

האהבה ללא תנאי שלנו היא עם כל אחד ואחת ממשפחת כדור הארץ היקרה שלנו.