בלוסום: בוקר טוב לכם. אני מקווה שזה יעבוד, כיוון שהניסיון מאתמול לא
צלח. ובכן אני כאן...נותנת לכך ניסיון נוסף.
פדרציה של אור:
היינו אומרים שהניסיון של היום יצליח. אתמול
לא הצליח כיוון שהיה צורך בשקט של המחשבה שלך שלא הייתה יכולה
להישאר בשקט.
בלוסום: אני אקנה זאת. ובכן, מה קרה איתכם לאחרונה?
פדרציה של אור: אנחנו היינו כפי שאנו תמיד. אנו
בשלווה וכאשר
מישהו חי במהות כזו, מעט יכול לטלטל את המערכת כיוון ששום דבר שמתרחש
לא משפיע. אנו מבקשים לומר לכם בשנית שאנו "מפקחים של המפקחים" ולכן
אנו היינו אומרים...כי מה שאנו עושים זה "לפקח". אנו מוודאים שקיימת
הרצה חלקה של תוכניות ומשנים מסלולים אם יש צורך להתאימם בהתאם
להתרחשויות מסביב המחייבות לעשות זאת.
בלוסום: אוקיי. האם המשכתם להתעסק עם זה השבוע?
פדרציה של אור: לא במיוחד. כיוון שהכול עולה בקנה אחד ופועל בצורה
חלקה. קחו בחשבון שאנו לעיתים רחוקות ממעיטים בערכם של אלה על הפלנטה
שלהם ומעשי הקונדס שלהם, כך שיותר לעיתים קרובות מאשר לא אנו צעד אחד
לפניהם. אף על פי שאנו חייבים לומר שקרה יותר מפעם אחת שהיינו לגמרי
מופתעים לגבי אורך הזמן שהם מתנהלים...כדי שתהיה להם הדרך משלהם. למרות
שיש כוח לנשמות אבודות אלה ... כפי שהם מניחים... חיים בפחד. האם אתם
רואים זאת? הם מפחדים שיאבדו את כל מה שיש להם...הם איבדו את מה שהם
לפני זמן רב....ועכשיו רק הרכוש שלהם גורם להרגיש בבית.
דמיינו זאת, יקיריי. לאבד את העצמי... את "ההרגשה" כחלק מכם. נשמות אלה
כבר לא יכולות יותר להרגיש כיוון שהם נסעו רחוק במורד הנתיב של
תאוות הבצע שהם הגיעו לנקודה בה היו צריכים לשנות את רגשותיהם כיוון
שהמציאות שלהם למי שהם הפכו...ומה כרוך בכך...נעשתה יותר מדי כואבת
להודות בה. זו הסיבה מדוע הם מסוגלים להמשיך כפי שהם עושים.
אין הם מרגישים דבר. הם כיבו את רגשותיהם ומצאו את עצמם בריק של
חשיכה ולא יאפשרו לשום דבר שיעמוד בדרכם.
עם זאת, אנו אומרים לכם...אנו
עומדים בדרכם. אתם עומדים
בדרכם. מי הוא החזק יותר? חלק מכם שואלים איך האור יכול אולי לנצח כאלה
זוועות שהם שולטים?
עם זאת... אנו מצהירים במלוא הפה...להבה אחת מדליקה את החושך.
עכשיו, כשמצאתם את האורות שלכם ואת להבותיכם בוערות וקורנות יותר מאי
פעם... נשמות אבודות אלה יודעות שימי "השלטון" שלהם מסתיימים.
הם יודעים שאין שום דבר שיכול להרוס את כוח האהבה...
ואהבה
זה מה שאתם...מי שאתם... למה שאתם מתעוררים...למי שאתם נהפכים בשנית...
אין שום דבר שהם יכולים לעשות כדי לעצור אתכם.
דעו זאת.
היו חזקים, במלוא הכוח.
אתם עדיין מחכים למשהו שיתרחש, האם לא כן?
בלוסום: כמובן. אל תבינו אותי לא נכון. אני לא נתלית בכל רגע כדי שזה
יקרה. בכלל לא. אני עושה את המיטב באימוני מחשבתי להיות מאושרת...
להיות אהבה... ולאפשר למה שעומד להיחשף , לעשות זאת. עם זאת,
באופן טבעי כשהימים מתקרבים ומתקרבים לסוף השנה...איני יכולה שלא לתהות
מה עומד להתרחש. אלה שערים בוודאי שחייבים לחשוב על כך מפעם לפעם.
פדרציה של אור: את זה אנו מבינים. כיוון שיש תקווה באוויר. סביבכם. כמו
לצפות לצירי לידה של מישהי שעומדת ללדת...עכשיו בכל יום, אתם
חושבים...בוודאי בכל רגע, ממש קרוב עכשיו.
בלוסום: ובכן, כן ולא. אני מרגישה שאני שהתרגלתי לכך...ולמדתי לא
להתרגש יותר מדי כשאני שומעת על משהו "שעשוי" להתרחש. נראה באמת שאין
שום דבר חדש לדווח עליו מהצד שלכם...ואני חשבתי שיהיה כה הרבה בשלב זה.
פדרציה של אור: עם זאת, מתרחש כל כך הרבה.
בלוסום: שאיננו יכולים לראות נכון?
פדרציה של אור: כן. האם אינכם בוטחים בנו על כך?
בלוסום: אני בוחרת לעשות זאת. למרות שרבים יאמרו..." זה כול מה שאנחנו
אמרנו לכם אי פעם. מתי באמת נחווה את הראיות האמיתיות?"
פדרציה של אור: וכאן זה המקום לבקש מכם עם הכוונה העמוקה ביותר של
הידיעה....שכולכם תישארו
באהבה.. וביטחו
באינסטינקטים שלכם. לכו עמוק בתוככם ותשאלו אם אתם
באמת יודעים
שאתם כאן בשל סיבה... וסיבה זו הינה מאוד מאוד קרובה לקו הגמר.
אנו אומרים "קו הגמר" כיוון שאנו רואים זאת כהשגת עמדת שיא בציר הזמן
שלכם וכאשר מגיעים למקום זה...זה כאילו המירוץ הסתיים ואתם פוסעים מעבר
לקו לתוך "מצב" שונה.
אנו אומרים לכם שאתם לא תתאכזבו. אל תאפשרו לנפשכם לשקול אכזבה...שמרו
על מצב רוח מרומם. שמרו על הרטט גבוה. זהו חלק מזמן זה בו באתם לשחק.
בחרו לנצל את "הזריחה" של
כול זה.
בחרו להיות החלק החזק ביותר של עצמכם שאתם יכולים למצוא.
בחרו להיות מאושרים.
כיוון שאנו אומרים לכם...אם הייתם יודעים מה באמת יקרה בעתיד...אין שום
סיבה להיות במצב אחר. אתם מגיעים ליעד שלכם. אתם כמעט שם.
בלוסום: עכשיו אתם מבינים...כאשר מדברים כך..."כמעט שם"..."ביעד
שלנו"...זה יכול להוביל שמישהו יחשוב שאנו כמעט בבית. עם זאת, אם אתם
מדברים על "התעלות" כפי שאני מאמינה שאתם מדברים על כך.. אני חשבתי
שאתם אמרתם שאנו ננוע עם אמא כדור הארץ ושאנו ניצור עולם חדש זה עם
התקדמותנו... אז איך יכולים אנו להיות "כמעט שם"? נראה לי שיש לנו
עדיין כברת דרך לעבור.
פדרציה של אור: אנו נבטא זאת כך. כיוון שלמדנו שניתן לפרש מילים שלא
כהלכה וניתן לפרשן באופן כה שונה...בתלות ברמת המחשבה של כל פרט שקורא
אותם. לכן, אנו נבהיר עניין ייחודי זה באומרנו שבחצייתכם את קו הגמר,
השגתם את היעד שכוונתם לעברו. כיוון שמנקודה זו...דברים יהיו מאוד
שונים וכה קל יהיה לכם להכיר מי אתם.
בלוסום: מפני?
פדרציה של אור: מפני שהזרימה פנימה של אנרגיה תשטוף "שטיפה לבנה" את
הפלנטה שלכם בזמן נתון. דברנו איתכם על התעוררות המונית. דברנו איתכם
על האירוע הגדול..."שטיפה לבנה" זו היא חלק מהאירוע הגדול
והאמינו
לנו שאנו אומרים לכם ששום התערבות יכולה למנוע התרחשות זו. עם זאת,
זה יהיה משולב עם "התרחשויות" אחרות שתעלינה בקנה אחד לרומם את
כולם
באופן שלא ניתן ולא יינתן "להימנע" ממנו.
בלוסום: שאלתי אתכם על המילה "להימנע".. האם קלטתי את זה נכון?
פדרציה של אור: אכן. ניתן לבחור להגיב בדרכים רבות לכך... עם זאת, לא
ניתן להימנע מהימנעות.
בלוסום: ובכן, אני מרגישה שבאמצעות "שטיפה לבנה" אתם מתכוונים
לשפוך אנרגיה של אהבה כפי שלא ידענו לתוך הפלנטה שלנו. (אני רואה דלי
גדול...שופך שטיפה לבנה מעל כדור הארץ).
פדרציה של אור:
את רואה
את זה נשפך כדי להראות מה קורה לכדור הארץ... עם זאת, באותו זמן אנו
מראים לך שכדור הארץ שלך נע לתוך מקום גבוה יותר של "הפרעות
אטמוספיריות"... על מנת לנסח זאת בדרך אחרת...כשהיא מגיעה
לנקודה היכן שהיא מסוגלת "להחליק" לתוך השלב הבא.
בלוסום: מראים לי כאן שכדור הארץ מסתובב באיטיות לתוך "מקום בחלל"
וכשהוא עושה זאת, ה"שטיפה הלבנה" זורמת מעליו... (כמו רפרפת-ביצים על
גלידה...מממ...מאוד בסיסי, בלוסום) ובכן...זה יכול לרמז לי שכדור הארץ
למעשה הולך להתעלות למקום גבוה יותר... או למקום חדש.
פדרציה של אור: כמובן...ועם זאת, אנו מבקשים שתדעי.. כפי שהצהרנו קודם
לכן...זה הדרגתי.. בכך... כאשר אתם נוסעים במסע... ליעד מיוחד...לוקח
תקופת זמן להגיע לשם... ליהנות מהנוף לאורך הדרך.. לעצור קצת כדי לאכול
וכו'. אתם ממשיכים לטייל... עד שאתם מגיעים ליעד הזה. אתם לא "פתאום"
במסעדה אחת...אתם מגיעים לשם ברכבכם וברגע הבא...אתם מגיעים ליעד שלכם
500 מייל במורד הרחוב. אתם "נוסעים" לתוכו. באותו אופן...אמא כדור הארץ
נוסע במסע זה עכשיו...וכך גם אתם. עם זאת, אתם תגיעו "לציון
דרך" בה תתחיל "השטיפה הלבנה" "לזרום" ובשעה שאתם ממשיכים לנסוע לכיוון
"היעד הנוכחי" שלכם, יותר "שטיפה לבנה" תכסה אתכם.
בלוסום: ובכן, האם אתם קוראים ל"מקום בו השטיפה הלבנה מופיעה"...מימד
חדש?
פדרציה של אור: היינו קוראים לכך "בית באמצע הדרך". כי עבור כדור הארץ
שלכם...כפי שהוא...לא יכול להיכנס לשלמותו של מימד גבוה יותר מבלי
לנסוע במשך זמן ולהיבלע ב"שטיפה הלבנה" הזו.
כשהיא
ממשיכה לנסוע...ה"שטיפה הלבנה" נספגת על ידה וכול
החיים עליה. זה לא יכול שלא להתמיר...כיוון שזו מהותה. כדור הארץ ימשיך
לנסוע עמוק יותר לתוך מקום זה...כיוון שכמו "בעולמכם" קיימים שם הרבה
שכבות שלו.
זהו מסע.
אתם נוסעים לתוך עולמכם החדש... בוראים בתוכו/כ/באמצעות/אהבה
כשאתם הולכים. תיהנו מהנסיעה, יקיריי. זהו חופש הבחירה שניתן לכם
לבחור. תיהנו מכך...או תפחדו מכך.
זוהי ההחלטה הכי חשובה מכולן...אתם תחליטו...
אתם תבחרו...האם
אתם רוצים לנסוע במחלקה ראשונה או ... כבולים בקרון רכבת?
בלוסום: פנטסטי...כפי שמילים אלה מגיעות..."כבולים בקרון רכבת"...הייתי
קצת מופתעת שגם אני ראיתי זאת. אך ורק כיוון שזה מחובר לי עם המחנות
שהאופל הכינו...ואני מופתעת שאתם השתמשתם בתמונה מעין זו, אם להיות
כנים.
פדרציה של אור: בחירתכם.
בלוסום: וואו... החזק את הטלפון רגע.. זה קצת כבד. אני חשבתי שאתם
אמרתם שהאופל אבד.
פדרציה של אור: אמרנו...והתכוונו לכך. שוב...הסתכלו איך המילים מפורשות
על ידי הפרט... בהתאם למה שפרט מודע לו. עבור אלה שאינם מודעים לדברים
כאלה...מחשבתם לא היתה "נוסעת לשם". הסתכלו על המשפט בשנית....
זוהי ההחלטה הכי חשובה מכולן...אתם תחליטו...
אתם תבחרו...האם
אתם רוצים לנסוע במחלקה ראשונה או ... כבולים בקרון רכבת?
בלוסום: אוקיי...כשאני מסתכלת בשנית...אם היינו כבולים בקרון רכבת,
וודאי שלא היינו הולכים למקום בו ה"שטיפה הלבנה" חיה?
פדרציה של אור: כן הייתם. כיוון שלא משנה מה...כדור הארץ שלכם הולך
לשם.
זה הוחלט.
אז זה תלוי בכם איך אתם בוחרים להגיע לשם.
דעו זאת.
הרשו לנו להיות מאוד ברורים בעניין זה.
אתם בוחרים... את המאושר ביותר... את
המאמין ביותר... האוהב ביותר.. המאפשר ביותר.. השמח יותר.. יותר תכונה
מביעה הערכה שאתם בוחרים להיות... אתם תיתקלו באופן החלק ביותר
ב"כרטיס מחלקה ראשונה".
פשוט כמו שזה. באמת.
חישבו על כך. חישבו על כך
כל הזמן...וכשאתם עושים את בחירתכם
עבור ההשבחה של עצמכם ושל כל האנושות...אתם מכירים יותר ויותר את הנשמה
שנהפכתם...וכל גבעול דשא שאתם דורכים עליו מרגיש יותר ויותר כמו
הדשא הירוק ירוק של הבית.
בלוסום: אלוהים יברך את טום ג'ונס! זהו גשר יפה על מים סוערים. באהבה
ובתודה.
|